המנעולן שהפך לתלמיד: זכריה פותח את הדלת לעולמו של הרב סטפנסקי

הוא הגיע לביתו של הרב אלי סטפנסקי בבית שמש כאיש מקצוע, חמוש בכלי עבודה ובזיכרונות ילדות קשים מספסל הלימודים. הוא לא ידע שדווקא שם, בין המנעולים למשקופים, הוא יפגוש רב מסוג אחר – כזה שמבעיר את אור הגמרא בלבבות. זכריה מספר על הרב שנחשף בפניו ברגעים הכי אישיים בביתו ועל הקשר העמוק שנוצר בין השניים.

יש רגעים שבהם המקצוע פוגש את הנשמה. עבור זכריה, מנעולן במקצועו, המפגש עם הרב אלי סטפנסקי, מייסד אימפריית ה-MDY, לא התחיל בבית מדרש הומה אדם או בשידור יוטיוב ויראלי. הוא התחיל על סף דלת ביתו הפרטי של הרב. זכריה הוזמן להתקין מנעולים, ומה שמצא בפנים היה הרבה יותר ממנגנוני נעילה, הוא מצא דמות שהצליחה לפתוח אצלו חסם של שנים.

"שמעתי על הרב סטפנסקי בעבר, אבל זה לא באמת דיבר אליי", משחזר זכריה בכנות. "הגעתי אליו הביתה לעבוד, ובאופן טבעי, בתוך הבית, פגשתי את הרב ברגעים הכי פשוטים שלו. הרב 'נפל' עליי, במובן הטוב של המילה. הוא פשוט הסתכל עליי ואמר: 'אני מוסר שיעור, בוא'. ניסיתי להתחמק, להסביר שאני עסוק, אבל היה משהו באנרגיה שלו, בדרך שבה הוא רואה אנשים, שלא אפשר לי להגיד לא".

העבודה בביתו של הרב אפשרה לזכריה להיחשף לרבדים שרוב התלמידים לא זוכים לראות. "ראיתי אמת", הוא אומר בהתרגשות. "אנשים יודעים שהרב ויתר על חיים נוחים בארצות הברית כדי להקדיש את עצמו לדף היומי, אבל לראות את זה בעיניים זה אחרת. ראיתי את 'המערה' שלו, החדר במרפסת שבו הוא סגור שעות על גבי שעות. הלו"ז שלו פשוט לא נתפס. הכל מוקדש להכנת הדף, לדיוק של כל אנימציה וכל הסבר. הוא מוותר על הנוחות שלו ועל הזמן שלו בצורה מעוררת השראה שמשאירה אותך ללא תירוצים".

עבור זכריה, שמעיד על עצמו שהיה עם קושי לימודי לא מצא את מקומו, הגילוי הזה היה קריטי. "הייתי בישיבות, אבל תמיד היה קושי. כשהייתי ילד, ראש ישיבה אמר לי פעם שאם אני לא קונה גמרא משלי כנראה שהיא לא מעניינת אותי. זה כאב לי שנים. היום אני יכול לצחוק על זה כי אני מבין מאיפה המחסום נבע. היום הפרעות קשב וריכוז זה עניין שמטפלים בו ומודעים אליו, אז זו הייתה מועקה גדולה לכולם בעיקר לרבנים שרצו להעניק לך וללא יכולת לקבל. בבית של הרב סטפנסקי ראיתי משהו אחר ראיתי רב שמשתמש בטכנולוגיה, באנימציות ובצחוק כדי להנגיש את התורה לאנשים כמוני".

המפגש האישי בבית הוביל את זכריה להחלטה אמיצה. באותו יום חמישי, כשסיים את העבודה וירד במעלית אל רכבו, הרגיש שזה רגע של "עכשיו או לעולם לא". הוא ביטל את עבודות הערב שלו ומאז הוא חלק בלתי נפרד מהשיעור בנחל נועם בבית שמש.

"השיעור הזה הציל אותי", הוא מודה. "היום שלי השתנה. פעם הייתי עובד מתשע בבוקר עד תשע בערב ומרגיש שאין לי זמן לנשום. היום אני חוזר הביתה בשבע, מבלה עם הילדים, ואז יוצא לשיעור. וראה זה פלא היום שלי מרגיש פתאום כמו 28 שעות. יש לי יותר זמן למשפחה, והשיח בשולחן שבת השתנה לחלוטין. הילדים שלי רואים אבא שנהנה ללמוד, והם בעצמם כבר רוצים להצטרף".

בשיחה עם זכריה הוא מספר על צדדים נוספים באישיותו של הרב, כמו הרגישות החברתית יוצאת הדופן שלו. הוא נזכר איך הרב, למרות העומס הבלתי אפשרי שלו, נענה לבקשתו והלך לנחם אבלים אצל אדם בודד שחזר מחו"ל. "הוא ישב שם, נתן לבן אדם תחושה שהוא הדבר הכי חשוב בעולם. הוא קולט אנשים. בשיעור, מול 80 איש, הוא יודע בדיוק מי האורח שמתבייש ומי צריך מילה טובה. הוא לא רק רב, הוא פסיכולוג של הנשמה".

הסיפור של זכריה המנעולן הוא תזכורת לכך שלפעמים, כדי לפתוח דלת נעולה בלב, לא צריך כלי עבודה מתוחכמים, מספיק מפגש אחד עם אדם שחי את מה שהוא מלמד, במסירות נפש ובאהבת ישראל אמיתית. "אני מצטער שלא הכרתי את הדרך הזו קודם", הוא מסכם, "אבל ברוך השם, המנעול נפתח".